בקצרה
ורדים גדלים היטב בגינות בישראל אם בוחרים זן חסון, שותלים בשמש של שש שעות לפחות ובקרקע עמוקה ומנוקזת, ומשקים בטפטוף. ורד צורך יותר מים משיח רגיל, ובשיא הקיץ שיח בוגר צריך בממוצע כ-5 ליטרים ביום. בניגוד למקובל בארצות קרות, גיזום חורפי נמוך מדי שנה עלול להחליש את הוורד באקלים שלנו, ובחורף שבו הוורדים ממשיכים לפרוח אפשר לוותר עליו.
כרטיס צמח
ורדים Rosa spp.
- אור
- שמש מלאה
- מים
- השקיה מרובה
- קרה
- עמיד לקרה
- יובש
- רגיש ליובש
- קושי
- גידול בינוני
- גודל
- גובה 0.5–3 מ׳
- עציץ
- מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- לא רעיל לחיות מחמד
איפה בארץ
- חוף - מתאים
- שפלה - מתאים
- הר - מתאים
- עמקים - מתאים
- נגב - פחות מתאים
- ערבה - פחות מתאים
לוח שנה
החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.
רוב הגננים בישראל גוזמים ורדים בכל חורף נמוך מאוד, כמו שלומדים בספרים מאירופה. לפי דפנה הלביץ, שהרצתה על ורדים בגני רמת הנדיב, זו בדיוק הטעות. גיזום חריף כזה מתאים לארצות קרות. באקלים שלנו, אם חוזרים עליו שנה אחר שנה, הוא מחליש את השיח ומקצר את חייו.
הוורד גם אינו זר כאן. כמה מיני ורד גדלים בר בישראל, ביניהם ורד הכלב, ורד פיניקי, שגדל בצפון ובמרכז הארץ לאורך נחלים וגופי מים, וורד דביק, שגדל במרומי החרמון. ובירושלים, מול הכנסת, נמצא גן וואהל לוורדים. לפי כתב העת “כלנית” יש בו כ-400 זנים, ובחלקת ההדגמה שלו בוחנים זנים חדשים להתאמתם לגינון בישראל.
זנים מומלצים לגידול בישראל
הבחירה החשובה ביותר בגידול ורדים היא הזן. זן חסון, עם עלווה ירוקה ומבריקה, יחסוך לכם רוב הבעיות. ועדת ורדים של משרד החקלאות פרסמה ב-2015 רשימת זנים מומלצים לגינון, והיא עודכנה מאז. הטבלה מבוססת על הרשימה שהוצגה ברמת הנדיב:
| זן | מאפיין | מתאים ל |
|---|---|---|
| אייסברג (Iceberg) | פלוריבונדה לבנה, גלי פריחה צפופים לאורך השנה, נמרץ וחסון, ריח קל | ערוגה, שיח בודד, ורד על גזע |
| אייסברג מטפס | אותו פרח לבן, כמטפס נמרץ | פרגולה, קשת |
| קוקטייל (Cocktail) | מטפס, פרח פשוט אדום עז עם מרכז צהוב, פורח בגלים | גדר, פרגולה |
| ווסטמונט (Westmont) | פרחים קטנים אדומים כהים עם מרכז לבן, זן בריא במיוחד | שיח בגינה שלא רוצים לטפל בה הרבה |
| גולדן שאוארס (Golden Showers) | מטפס צהוב, ריח נעים, פורח בגלים | עמודים, פרגולות, קטיף |
| גולדן סלבריישן (Golden Celebration) | ורד אנגלי צהוב-לימוני וריחני מאוד, יותר מ-60 עלי כותרת, עד 3 מטרים | מטפס ריחני, רקע |
| נהר האש (Mainaufeuer) | ורד כיסוי אדום, גובה 0.5-0.8 מטר, אחזקה נמוכה | מסלעה, מדרון, כיסוי קרקע |
| ‘שקדיה’ (R. multiflora ‘Nana’) | פרחים קטנים ורודים-לבנים, דומים לפרח השקד. את הכינוי נתן לו מוטקה נבו, שמכונה אבי ורדי הגינון בארץ. שיח חסון, 0.8-1.5 מטר | כתם צבע, שילוב עם צמחים אחרים |
| ורד בנקסי (Rosa banksiae) | לבן או צהוב, פורח באביב בלבד, מרחק שתילה של כ-2 מטרים | מי שמסתפק בפריחה אחת גדולה בשנה |
| לוונדר ג’ול (Lavender Jewel) | סגול, נמוך | ערוגה קטנה, עציץ |
לצל חלקי: רוב הוורדים צריכים לפחות שש שעות שמש ביום. לפי ההרצאה ברמת הנדיב, זנים כמו ‘נוק אאוט’, ‘דה פיירי’ ו’מיי ולנטיין’ מסתדרים גם בצל חלקי.
בגינון ציבורי: יש זנים שפורחים בשפע גם בלי גיזום חורפי, או עם גיזום אחת לכמה שנים, ואפשר לגזום אותם ב”תספורת” במספרי גדר. אלה זנים מצוינים גם לגינה ביתית של מי שלא רוצה להתעסק.
איפה ומתי שותלים
מיקום: לפי רמת הנדיב:
- שש שעות שמש ביום לפחות.
- קרקע מנוקזת היטב, כדי למנוע מחלות קרקע ונמטודות.
- עומק קרקע של 40 ס”מ לפחות בערוגת ורדים.
- הוורדים רגישים לרמות גיר גבוהות בקרקע.
- מקום מאוורר, עם רווח בין השיחים. זה מקטין מחלות.
- לא שותלים ורדים במקום שבו נעקרו ורדים לא מזמן.
- מרחיקים מעצים עם שורשים תוקפניים ומצל כבד.
הכנת קרקע: רצוי שלושה חודשים לפני השתילה, בכל שטח הערוגה ולא רק בבור. מטפלים בעשבים רב-שנתיים, מצניעים קומפוסט בכמות של כ-20 ליטר למ”ר ומתחחים לעומק של 30 ס”מ לפחות. אם לא עושים בדיקת קרקע, מוסיפים דשן זרחני (120 גרם למ”ר) ודשן אשלגני (60 גרם למ”ר), לפי המפרט הבין-משרדי לגינון.
מתי: ורדים חשופי-שורש נמכרים בחורף, ולפי רמת הנדיב מומלץ מאוד לשתול אותם. ורדים במכלים נמכרים ונשתלים לאורך כל השנה.
שתילת ורד חשוף-שורש:
- שותלים מהר ככל האפשר אחרי הקנייה. השורשים מתייבשים בקלות.
- חופרים בור של 40 על 40 על 40 ס”מ לפחות.
- במרכז הבור יוצרים תלולית אדמה בגובה של כחצי מעומק הבור, ופורשים עליה את השורשים לכל הכיוונים. לא קוטמים את השורשים.
- מכסים, מהדקים קלות בידיים ומשקים עד רוויה, כדי שלא יישארו כיסי אוויר.
- תפוח ההרכבה, המקום שבו הזן מחובר לכנה, צריך להיות 2-3 ס”מ מעל פני הקרקע אחרי שהאדמה שוקעת. מאזור זה יוצאים ענפי ההתחדשות לאורך כל חיי הוורד.
הקליטה נמשכת כשישה שבועות. כל התקופה הזו שומרים על רטיבות קבועה, וגם בהפסקות גשם בחורף משקים.
ורד במכל: חופרים בור גדול בכ-30 אחוז מהמכל, מוציאים בזהירות עם גוש השורשים, ומקפידים שוב שתפוח ההרכבה יהיה 2-3 ס”מ מעל הקרקע.
חיפוי: שכבה של 10 ס”מ לפחות, רצוי מחומר אורגני. היא חוסכת מים ועוצרת עשבים. משאירים את תפוח ההרכבה חשוף.
השקיה לאורך השנה
ורד צמא יותר משיח רגיל. לפי חוברת החיסכון במים של שה”מ, שיחים מושקים בכמחצית מהמנה של מדשאה, ואילו פרחים וורדים בפי 1.5 ממנה. כלומר, ורד צורך פי שלושה בערך משיח חסכוני.
לפי רמת הנדיב:
- אחרי שתילת חורף: בשבועיים-שלושה הראשונים, עד שהעיניים נפתחות, משקים לרוויה כל יום-יומיים, בבוקר. אחר כך כל יומיים-שלושה.
- שיח מבוסס: פעם עד שלוש פעמים בשבוע, לפי מזג האוויר והקרקע. בשיא הקיץ הכמות הממוצעת היא כ-5 ליטרים ליום לשיח.
- רק בטפטוף. לזני פלוריבונדה, פוליאנתה ומיניאטורה מספיקה בדרך כלל טפטפת אחת. לוורדים גדולים ומטפסים מתקינים טבעת של ארבע טפטפות ברדיוס של 20-30 ס”מ סביב השיח.
גם אוניברסיטת קליפורניה ממליצה להשקות בבוקר אם המים מגיעים לעלים, כדי שהעלווה תתייבש במהלך היום. מדריך מעשי להתקנה נמצא בהשקיה בטפטוף.
דישון
לפי רמת הנדיב:
- קומפוסט: כ-5 ליטרים לשיח לקראת סוף החורף, ואפשר שוב בסוף הקיץ. מצניעים קלות עד עומק 5 ס”מ, ולא מפזרים על תפוח ההרכבה.
- דשן מבוקר-שחרור: החל מהשנה השנייה, באביב אחרי הלבלוב, 30-50 גרם לשיח של דשן ביחס 3:1:2, לפי הוראות היצרן.
- בשתילה: אפשר לערבב באדמת הבור דשן איטי-שחרור ביחס 2:1:2 עם מיקרו-אלמנטים, כ-50 גרם למ”ר.
אוניברסיטת קליפורניה מזהירה: עודף חנקן מעודד עלים על חשבון פרחים. קומפוסט ביתי טוב מתאים כאן, ראו מדריך הקומפוסט.
גיזום
כאן ההמלצות הישראליות שונות מהמקובל בספרים מחו”ל.
הגישה הקלאסית: לפי אוניברסיטת קליפורניה, ורדי מכלוא-תה, גרנדיפלורה ורוב הפלוריבונדות נגזמים מדי חורף, לפני שהעיניים מתנפחות. משאירים 3-5 ענפים בצורת גביע, מסירים בין שליש לשני שלישים מהעצה הבריאה, וחותכים כ-6 מ”מ מעל עין שפונה החוצה.
ההסתייגות הישראלית: לפי ההרצאה ברמת הנדיב, גיזום חורפי נמוך שנה אחר שנה אינו מתאים לאקלים שלנו וגורם להתנוונות ולתמותה מהירה יותר. ההמלצה:
- גוזמים בחורף בעיקר שיחים עם ענפים זקופים, ורק אחרי שהוורד נכנס לתרדמה.
- המטרה היא לסלק ענפים יבשים וחולים, למנוע הזדקנות ולעודד ענפים חדשים מאזור ההרכבה. לא לקצר הכול לגדם.
- בחורף שבו הוורדים ממשיכים לפרוח, אין צורך לגזום.
- משתמשים במזמרה חדה במיוחד. על חתכים ליד תפוח ההרכבה מורחים משחת גיזום בהירה.
- זנים שפורחים על ענפים מהשנה הקודמת, כמו ‘פרדי’, לא גוזמים בחורף בכלל.
לאורך השנה: קיטום פרחים נבולים מאריך את הפריחה ברוב הזנים. לפי המלצות משרד החקלאות לגינה הקהילתית, ורדים רבים מסיימים גל פריחה ביוני, וזה זמן טוב לקטום את הפרחים היבשים.
חזירים: ענפים שיוצאים מהכנה, מתחת לתפוח ההרכבה, נקראים “חזירים” או “סורים”. מסירים אותם, אחרת הם משתלטים על הוורד.
מזיקים ומחלות נפוצים
לפי רמת הנדיב, בחירת זן עמיד, מיקום טוב ומניעת עקות מקטינים מאוד את הבעיות. מטפלים רק אם הנגע חמור, פוגע בפריחה או גורם לנשירה כבדה. הפירוט כאן לפי אוניברסיטת קליפורניה:
אבקה לבנה-אפורה על עלים וניצנים ← קימחון. לא צריך מים חופשיים על העלה, ולכן מופיע גם בקיץ חם ויבש. תכשירים עובדים רק במניעה, ולכן התזמון קריטי. ורדים שיחיים הם מהעמידים ביותר.
אבקה כתומה בגב העלה, נשירה מוקדמת ← חלדון. אוהב מזג אוויר קריר ולח. נמנעים מהמטרה על העלים ואוספים עלים שנשרו בחורף.
כתמים שחורים עם שוליים מנוצים ← כתמי עלים שחורים. צריכים שהעלה יישאר רטוב יותר משבע שעות. בעיה של אזורים לחים.
כתמים זוויתיים סגולים-חומים בין העורקים ← כשותית. אוהבת לחות גבוהה וטמפרטורות מתונות, ונבגיה מתים כשהחום עולה מעל כ-29 מעלות לכמה ימים. לכן היא בעיה של אביב וסתיו.
ניצנים שלא נפתחים, עובש אפור ← עובש אפור (בוטריטיס). בלחות גבוהה וקור יחסי.
גידולים גדולים בבסיס הענפים ובשורשים ← עפצים בקטריאליים. החיידק חודר דרך פצעים. לא שותלים בקרקע נגועה וקונים שתילים איכותיים.
כתמים שחורים בצד הדרומי והמערבי של הענפים ← צריבת שמש. חום ישיר או מוחזר מקירות ומחיפוי אבנים, לעיתים קרובות אחרי עקת מים.
צימוח צעיר מעוות ודביק ← כנימות עלה. פרטים במדריך כנימות עלה.
גידול בעציץ או במרפסת
אפשר, אבל לא כל ורד מתאים. לפי אוניברסיטת קליפורניה, ורדים במכלים בדרך כלל לא מצליחים יותר מעונה אחת, חוץ ממיניאטורות וזנים קטנים. לכן לעציץ בוחרים ורד מיניאטורי או זן נמוך.
לפי רמת הנדיב, ורד בעציץ משקים פעם עד שלוש פעמים בשבוע, עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. אם יש תחתית, מרוקנים אותה. כל חודשיים-שלושה שוטפים את המצע בהשקיה כבדה, כדי למנוע הצטברות מלחים.
לחיות מחמד: לפי ה-ASPCA, ורד אינו רעיל לכלבים, לחתולים ולסוסים. הקוצים הם עניין אחר.
טעויות נפוצות
לגזום כל חורף עד הגדם. באקלים שלנו זה מחליש את השיח. גוזמים בעדינות, ובחורף שבו הוורד פורח אפשר לוותר.
לקבור את תפוח ההרכבה. באדמה או בחיפוי. משם יוצאים הענפים החדשים. משאירים אותו 2-3 ס”מ מעל הקרקע.
לשתול בקרקע גירית ורדודה. הוורדים רגישים לגיר וצריכים לפחות 40 ס”מ קרקע.
לשתול ורד חדש במקום שבו נעקר ורד. זו המלצה מפורשת להימנע.
להשקות בהמטרה בערב. עלים רטובים בלילה מזמינים כתמי עלים, כשותית ועובש אפור. מטפטפים.
להשאיר את החזירים. ענפי הכנה ישתלטו על הזן.
לרסס עשבים ליד הוורדים. גליפוסט פוגע בהם, לפעמים רק באביב הבא.
לבחור זן לפי תמונה בלבד. זן רגיש למחלות ידרוש ריסוסים כל הקיץ. מתחילים מזן חסון מהרשימה.
הוורדים משתלבים יפה עם לבנדר וגרניום בערוגה, ועם יסמין על פרגולה. רעיונות נוספים במדריך תכנון גינה.
שאלות נפוצות
מתי גוזמים ורדים בישראל?
בחורף, אחרי שהשיח נכנס לתרדמה ולפני שהעיניים מתנפחות. אבל לפי מומחי הגינון של רמת הנדיב, גיזום נמוך וחריף שנה אחר שנה, כמקובל בארצות קרות, מחליש את הוורדים באקלים שלנו. בחורף שבו הוורדים ממשיכים לפרוח אין צורך לגזום, ולאורך השנה מסירים פרחים נבולים.
כמה מים צריך שיח ורדים?
שיח ורדים מבוסס מושקה בטפטוף פעם עד שלוש פעמים בשבוע, לפי מזג האוויר וסוג הקרקע. בשיא הקיץ הכמות הממוצעת היא כ-5 ליטרים ליום לשיח. בששת השבועות הראשונים אחרי השתילה שומרים על רטיבות קבועה.
מתי שותלים ורדים?
ורדים חשופי-שורש נמכרים ונשתלים בחורף, ושותלים אותם מהר ככל האפשר אחרי הקנייה, כי השורשים מתייבשים בקלות. ורדים במכלים נמכרים ונשתלים כל השנה.
מה האבקה הלבנה על עלי הוורד?
זה כנראה קימחון, מחלה פטרייתית שלא צריכה מים חופשיים על העלה ולכן מופיעה גם בקיץ יבש וחם. מסירים חלקים נגועים, משפרים אוורור ובוחרים זנים עמידים.
מה הענפים השונים שצומחים מבסיס הוורד?
רוב ורדי הגינה מורכבים על כנה. ענפים שיוצאים מהכנה, מתחת לתפוח ההרכבה, נקראים 'חזירים' או 'סורים', ויש להסיר אותם כדי שלא ישתלטו על הוורד.