השקיה
טפטפות והשקיה בטפטוף בגינה
בקצרה
השקיה בטפטוף מביאה את המים ישירות לאזור השורשים, ולכן היא יעילה בהרבה מהמטרה ואינה מושפעת מרוח. מערכת ביתית בנויה מברז או מחשב השקיה, מסנן, וסת לחץ (הטפטוף עובד בלחץ של 1-3 אטמוספרות לפי רשות המים) ושלוחות עם טפטפות. בוחרים טפטפת מווסתת לחץ כשהקו ארוך או משופע, מתאימים את המרווח בין הטפטפות לסוג הקרקע, ושוטפים קווים ומנקים מסנן בתחילת כל עונה.
לפי הסיפור שמובא בביוגרפיה של המהנדס שמחה בלס, בתחילת שנות ה-30 הראו לו עץ גדול שצמח בחצר “בלי מים”. כשחפרו לידו, התברר שמחבר דולף בצינור סמוך מטפטף מים בדיוק אל השורשים שלו. משם התחיל רעיון שהפך לאחד המוצרים המזוהים ביותר עם ישראל. היום הטפטפת היא גם הכלי הכי יעיל בגינה הביתית: לפי שירות ההדרכה של אוניברסיטת קולורדו, יעילות הטפטוף עולה על 90%, לעומת 50%-70% בממטירים. המדריך מסביר איך בוחרים טפטפות, כמה לשים לכל צמח, איך מרכיבים ראש מערכת עם מסנן ווסת לחץ, ואיך שומרים שהמערכת תמשיך לעבוד.
קצת היסטוריה: מה באמת המציאו בישראל
השקיה איטית ישירות לשורשים לא נולדה בישראל. כדי חרס לא מזוגגים, טמונים באדמה ומלאים מים, תוארו כבר בסין במאה הראשונה לפני הספירה, ובגרמניה ניסו כבר ב-1860 השקיה תת-קרקעית בצינורות חרס. התרומה הישראלית היא הטפטפת המעשית מפלסטיק:
| שנה | מה קרה | מקור |
|---|---|---|
| תחילת שנות ה-30 | בלס מבחין בעץ שניזון מדליפה במחבר צינור | ויקיפדיה, שמחה בלס |
| 1959 | מותקנת מערכת הניסוי הראשונה של בלס ובנו ישעיהו | ויקיפדיה, המכלול |
| 1965 | ייסוד חברת נטפים: בלס, בנו ישעיהו וקיבוץ חצרים חותמים על הסכם (בוויקיפדיה האנגלית: 10 באוגוסט 1965). המכלול מקדים את תחילת המגעים לסוף 1964 | ויקיפדיה, המכלול |
| 1966-1967 | תחילת ייצור בחצרים, ומכירות ראשונות לחקלאים בישראל | ויקיפדיה, Times of Israel |
החידוש הטכני: במקום חורים זעירים שנסתמים בקלות, הטפטפת של בלס האטה את המים במעבר ארוך ומפותל. זה העיקרון שעליו בנויות גם רוב הטפטפות של היום.
מי המציא? רוב המקורות מייחסים את פיתוח הטפטוף המודרני לשמחה בלס ולבנו ישעיהו. לפי ויקיפדיה, בלס פיתח ורשם פטנט על השיטה, והטפטפת שלו הייתה טפטפת הטפטוף העילי המעשית הראשונה. הקרדיט אינו נקי ממחלוקת: לפי המכלול, יש הטוענים שהאגרונום יעקב מוטס היה הממציא בפועל ובלס זה שמסחר את הרעיון. חלק מהותי במחקר ובהפצה של התחום מיוחס לפרופ’ דן גולדברג מהפקולטה לחקלאות ברחובות. בארצות הברית פיתחו בתחילת שנות ה-60, במקביל, את סרט הטפטוף הראשון.
ממה בנויה מערכת טפטוף ביתית
| רכיב | מה הוא עושה | הערות |
|---|---|---|
| ברז או מחשב השקיה | פותח וסוגר את המים | איך בוחרים ומתכנתים, במדריך מחשב השקיה |
| מונע זרימה חוזרת | מונע ממי ההשקיה לחזור לרשת מי השתייה | חלק מ”ראש המערכת” לפי קולורדו |
| מסנן | עוצר חלקיקים שסותמים טפטפות | רשות המים: טפטוף דורש סינון |
| וסת לחץ | מוריד את לחץ הרשת ללחץ העבודה של הטפטפות | רשות המים: טפטוף עובד ב-1-3 אטמוספרות |
| צינור עיוור (קו ראשי) | מוביל מים מראש המערכת לערוגות | בלי טפטפות |
| שלוחות וטפטפות | מחלקות את המים לצמחים | ראו סוגים בהמשך |
| סופיות (פקקים) | סוגרות את קצה כל שלוחה | פותחים אותן לשטיפה |
כמה לחץ? לפי קולורדו, רכיבי טפטוף עובדים בדרך כלל בלחץ של כ-1.4-2 בר (20-30 PSI), בעוד שלחץ הרשת בבית עומד על כ-3.5-4 בר. לכן וסת לחץ הוא לא אופציה אלא חלק בסיסי מהמערכת. אם לחץ המים אצלכם נמוך במיוחד, יש טפטפות שמיועדות ללחץ נמוך.
איזה מסנן? לפי קולורדו, במים עירוניים נקיים יחסית מספיק מסנן של 150-200 mesh. ככל שהמספר גבוה יותר, החורים ברשת קטנים יותר.
סוגי טפטפות: מה לבחור
| סוג | איך עובד | יתרון | מתי מתאים |
|---|---|---|---|
| טפטפת מווסתת לחץ | נותנת ספיקה קבועה בטווח רחב של לחצים | אחידות לאורך קו ארוך או משופע | קווים ארוכים, שיפועים, גינה בטרסות |
| טפטפת לא מווסתת | הספיקה עולה כשהלחץ עולה | פשוטה וזולה יותר | קו קצר ושטוח |
| שלוחה עם טפטפות מובנות | צינור שהטפטפות משולבות בתוכו במרווח קבוע | התקנה מהירה, אין טפטפות שנופלות | ערוגות ירק, גדר חיה, שורת שיחים |
| טפטפת מתכווננת (באבלר) | מאפשרת לשנות את הספיקה ידנית | התאמה לכל צמח | עצים, עציצים גדולים, צמח צמא על קו של צמחים חסכוניים |
| מיקרו-ממטיר | מרסס מים על שטח קטן | מכסה שטח רציף | צמחי כיסוי. לפי קולורדו, על ערוץ נפרד מהטפטפות |
טפטפות עמידות לסתימה: לפי קולורדו, טפטפות עם מעבר מים טורבולנטי (מבוך) ועם ממברנה עמידות יותר לסתימות.
על הספיקה: הספיקה כתובה על הטפטפת או על הצינור, בליטרים לשעה. זה הנתון שקובע כמה דקות צריך להשקות. בדוגמה של שה”מ לערוגת ירק, טפטפות של 2 ליטר לשעה במרווח 30 ס”מ. בקולורדו מקובלות טפטפות בספיקות של כ-2, 4, 8 ו-15 ליטר לשעה (½, 1, 2 ו-4 גלון לשעה).
פריסה: כמה טפטפות ואיפה
לפי סוג הקרקע. לפי שה”מ, בקרקע חולית המים מחלחלים מהר אל העומק, ואילו קרקע כבדה מחזיקה יותר מים. לכן גם המרווח בין הטפטפות משתנה. ההמלצה של קולורדו:
| קרקע | מרווח בין טפטפות |
|---|---|
| חולית | כ-30 ס”מ |
| בינונית | כ-45 ס”מ |
| חרסיתית (כבדה) | כ-60 ס”מ |
לפי סוג הצמח. ההמלצות של קולורדו, מומרות לליטרים:
| צמח | טפטפות | מיקום |
|---|---|---|
| צמח רב-שנתי קטן | 2 טפטפות של כ-2 ל’/ש’ | ליד הבסיס |
| שיח בגובה 30 ס”מ עד כ-1.5 מטר | 2 טפטפות של כ-4 ל’/ש’ | כ-30 ס”מ מהבסיס |
| שיח מעל 1.5 מטר | 3 טפטפות של כ-4 ל’/ש’ | סביב השיח |
| עץ בינוני (4.5-7.5 מטר בבגרות) | 4 טפטפות | כ-60 ס”מ מהגזע |
| עץ שיגיע מעל 7.5 מטר | לפי קולורדו, טפטוף עלול להיות לא מעשי | שוקלים טבעת טפטוף רחבה או שיטה אחרת |
ערוגות ירק ופרחים. כאן משתמשים בשלוחות עם טפטפות מובנות, כמה שלוחות לאורך הערוגה. לפי שה”מ, אפשר להשקות בטפטפות “בהצפה מבוקרת” של כל הערוגה או נקודתית לכל צמח, ובכל מקרה מחשבים את מנות המים לפי צורכי הצמח והעונה.
עצים מתבגרים. כשהעץ גדל, גם שטח השורשים גדל. עץ צעיר שקיבל שתי טפטפות ליד הגזע יצטרך, אחרי כמה שנים, טבעת טפטפות רחבה יותר. שה”מ מחשב את כמות המים לעץ לפי שטח היטל הנוף - הצל שהעץ מטיל בצהריים - ולכן כדאי שהטפטפות יכסו את האזור הזה.
אחידות לאורך הקו. לפי שה”מ, גם בטפטוף צריך להבטיח ספיקה אחידה לאורך כל הקו, בעזרת קוטרי צינורות נכונים ווסתי ספיקה או לחץ. קולורדו ממליצה להגביל את אורך הקו הראשי בכל ערוץ לכ-60 מטר, ולא לתכנן ערוץ שצורך יותר מ-75% מהספיקה שהברז מסוגל לספק.
דוגמה לחישוב ספיקה: חמישים טפטפות של 8 ליטר לשעה צורכות 400 ליטר לשעה. אם הברז נותן פחות מזה, הטפטפות בסוף הקו יקבלו פחות מים. במקרה כזה מחלקים לשני ערוצים.
התקנה: סדר עבודה
- מחלקים את הגינה לקבוצות צמחים לפי צורכי מים. רשות המים ממליצה לתכנן את ההשקיה לפי קבוצות הצמחים, סוג הקרקע ולחץ המים, ובמערכת גדולה - בעזרת איש מקצוע. ראו גם עיצוב גינה.
- מרכיבים ראש מערכת: ברז או מחשב, מונע זרימה חוזרת, מסנן, וסת לחץ.
- פורסים צינור עיוור אל כל אזור. קולורדו ממליצה לעגן אותו בסיכות כל כמטר.
- מחברים שלוחות ומתקינים טפטפות לפי הטבלאות למעלה.
- שוטפים לפני סגירה: מזרימים מים כשהסופיות פתוחות, כדי לפנות שבבי פלסטיק ולכלוך מההתקנה. קולורדו ממליצה לשטוף שוב אחרי כל תיקון.
- סוגרים ובודקים: עוברים על הקו כשהוא פועל, ומוודאים שכל טפטפת מטפטפת.
- מתכנתים לפי חישוב, לא לפי הרגל. איך מתרגמים ליטרים לדקות, במדריך מחשב השקיה.
חיפוי מעל הטפטוף. בהמלצות שה”מ לעצי פרי, את מעגל הטפטפות מניחים מעל הקומפוסט המוצנע ומכסים בחיפוי. כשמוסיפים קומפוסט, מרימים את הצינורות ומחזירים אותם אחר כך. עוד על זה במדריך קומפוסט.
תחזוקה לאורך השנה
| מתי | מה עושים | מקור |
|---|---|---|
| תחילת עונת ההשקיה (אביב) | פותחים את הסופיות בכל קו ומזרימים מים כמה שניות. במערכות ותיקות עוברים על הקווים ומחפשים טפטפות סתומות. מנקים מסננים | שה”מ, גינה קהילתית |
| תחילת עונה ובמהלכה | בודקים שלמות המערכת, מאתרים נזילות גלויות וסמויות, בודקים ומכוונים לחץ | רשות המים |
| במהלך העונה | מנקים טפטפות מדי פעם. במי באר או בריכה מנקים מסנן לעתים קרובות יותר | קולורדו |
| אחרי כל תיקון או קרע | שטיפת קו | קולורדו |
| בכל מעבר עונה | מעדכנים את תוכנית ההשקיה | רשות המים |
איך מזהים טפטפת סתומה? כתם יבש בערוגה, צמח שמצהיב או נבול כשהשכנים שלו בסדר. עוברים על הקו כשהוא פועל ומסתכלים על כל טפטפת.
איך מזהים נזילה? שלולית קבועה, צמחים ירוקים במיוחד בנקודה אחת, או מד מים שמתקדם כשהכול סגור. לפי רשות המים, ההערכה היא שנזילות לא מזוהות ופיצוצים בצנרת מאבדים 10%-20% מהמים.
בחורף
ברוב הארץ אין צורך לפרק את המערכת בחורף. לפי קולורדו, גם באזורים קרים ההכנה לחורף מינימלית, וזה מה שאפשר לאמץ באזורי הר ובמקומות שבהם יש קרה:
- לפתוח את הסופיות ולתת לקווים להתרוקן.
- צינורות פוליאתילן לא נפגעים מקפיאה.
- מי שרוצה להיזהר במיוחד יכול לנתק את מחשב הברז ולהכניס אותו פנימה.
באביב, לפני ההפעלה הראשונה, שוטפים את הקווים, מנקים את המסנן ובודקים את הטפטפות תחת לחץ.
טעויות נפוצות
- לחבר טפטפות ישר לברז בלי וסת לחץ. לחץ הרשת גבוה מהלחץ שהטפטפות בנויות לו.
- לוותר על מסנן. רשות המים מציינת שטפטוף דורש סינון. בלעדיו הטפטפות נסתמות.
- טפטפות לא מווסתות בקו ארוך או משופע. הטפטפות בתחילת הקו או בתחתית השיפוע נותנות יותר מים.
- אותו מרווח בחול ובחרסית. בחול צריך טפטפות צפופות יותר.
- להשאיר את הטפטפות צמודות לגזע של עץ שגדל. שטח השורשים התרחב, והמים לא מגיעים אליו.
- יותר מדי טפטפות על ערוץ אחד. הספיקה הכוללת עוברת את מה שהברז מספק, והקו מתייבש בסופו.
- מיקרו-ממטירים וטפטפות על אותו ערוץ. הם צורכים כמויות שונות מאוד.
- לא לשטוף קווים אחרי התקנה או תיקון. שבבים ולכלוך סותמים טפטפות.
- לתכנת “חצי שעה” בלי לחשב. משך ההשקיה תלוי בספיקת הקו.
- להמשיך להשקות בגשם.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין טפטפת מווסתת לטפטפת רגילה?
טפטפת מווסתת לחץ נותנת את אותה ספיקה בטווח רחב של לחצים, כך שהטפטפת בסוף הקו נותנת כמו זו שבתחילתו. בטפטפת לא מווסתת הספיקה עולה כשהלחץ עולה. בקווים ארוכים או בשטח משופע עדיף לבחור טפטפות מווסתות.
באיזה לחץ עובדת מערכת טפטוף?
לפי רשות המים, טפטוף עילי עובד בלחצים נמוכים יחסית, בתחום של 1-3 אטמוספרות, ודורש סינון וויסות לחץ. לחץ הרשת בבית בדרך כלל גבוה מזה, ולכן מתקינים וסת לחץ אחרי הברז.
כמה טפטפות צריך לעץ?
שירות ההדרכה של אוניברסיטת קולורדו ממליץ, לעץ בינוני (4.5-7.5 מטר בבגרות), על ארבע טפטפות במרחק של כ-60 ס"מ מהגזע, ולשיח בגובה של עד כ-1.5 מטר על שתי טפטפות כ-30 ס"מ מהבסיס. עם גדילת העץ מרחיקים את הטפטפות ומוסיפים עוד, כי שטח השורשים גדל.
מה עושים עם מערכת הטפטוף בחורף?
רשות המים ממליצה לעצור את בקר ההשקיה כשיש תחזית לגשם. באזורים עם קרה, כמו אזורי ההר, אפשר לפתוח את הסופיות ולנקז את הקווים. לפי אוניברסיטת קולורדו, צינורות פוליאתילן לא נפגעים מקפיאה.
למה טפטפות נסתמות?
בעיקר בגלל חלקיקים במים, ולכן מתקינים מסנן ומנקים אותו. שה"מ ממליץ לשטוף את קווי הטפטוף בתחילת עונת ההשקיה על ידי פתיחת הסופיות והזרמת מים כמה שניות, ובמערכות ותיקות לעבור על הקווים ולחפש טפטפות סתומות.