עצי פרי

עץ זית

Olea europaea משפחת זיתיים (Oleaceae)

שמות נוספים: זית, זית אירופי, זית מצוי, Olive

עצי זית בנוף ים-תיכוני ליד גדר אבנים
צילום: Palauenc05 · CC BY-SA 4.0

בקצרה

הזית הוא עץ ירוק-עד שגדל בארץ אלפי שנים, עמיד ליובש, לחום ולמגוון קרקעות, ושורד כפור של עד מינוס 10 מעלות. לגינה ממליץ משרד החקלאות על הזנים הישראליים ׳מעלות׳, העמיד למחלת עין הטווס, ו׳ברנע׳, וגם על הזנים המקומיים ׳סורי׳ ו׳נבאלי מוחסן׳. העץ צריך השקיה סדירה בשלוש השנים הראשונות, גיזום חורף אחרי המסיק, ורשת נגד חרקים כדי להגן על הפרי מזבוב הזית.

כרטיס צמח

עץ זית Olea europaea

אור
שמש מלאה
מים
השקיה מעטה
קרה
עמיד לקרה
יובש
עמיד ליובש
קושי
קל לגידול
גודל
גובה 3–10 מ׳
עציץ
מתאים לעציץ
חיות מחמד
רעילות לחיות מחמד: לא ידוע

איפה בארץ

  • חוף - מתאים
  • שפלה - מתאים
  • הר - מתאים
  • עמקים - מתאים
  • נגב - פחות מתאים
  • ערבה - פחות מתאים

לוח שנה

שתילה: אפריל, מאי, אוקטובר, נובמבר
גיזום: ינואר, פברואר, דצמבר
פריחה: אפריל, מאי
קטיף: ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר

החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.

בשנים 2011-2013 חפרו ארכיאולוגים של רשות העתיקות בעין ציפורי שבגליל, לפני הרחבת כביש 79. בשאריות שנספגו בכלי חרס מלפני כ-8,000 שנה זיהתה חוקרת מהאוניברסיטה העברית שמן זית. לפי מנהלי החפירה, זו העדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ, ואולי בכל אגן הים התיכון.

מאז הזית לא עזב את הנוף. ביוון גדלים עד היום עצים שתוארכו לגיל 3,500-4,000 שנה. בישראל עדיין תקפים חוקים מתקופת המנדט שאוסרים לעקור עצי זית, ורק במקרים מיוחדים ניתן אישור להעתיק עץ. היום יש בארץ כ-300 אלף דונם של זיתים, מכרמי הבעל המסורתיים בגליל ועד מטעים מושקים. בגינה הפרטית זה עץ קל וחסכוני במים, אבל שני דברים מכריעים אם תקבלו פרי: השקיה בשנים הראשונות, וזבוב הזית.

זנים מומלצים לגידול בישראל

בעולם יש יותר מאלף זנים מסחריים של זית, וחלקם זהים זה לזה תחת שמות שונים. הזנים מתחלקים לשלוש קבוצות: זני שמן, זני מאכל (לכבישה) וזנים דו-תכליתיים. לפני שבוחרים, כדאי להחליט מה אתם רוצים מהעץ: שמן, זיתים לכבישה, או בעיקר עץ יפה.

הטבלה מבוססת על חוברת של משרד החקלאות על הזית בגינה ובבוסתן הקהילתי (2024):

זןמאפייןמתאים ל
מעלותזן שמן שפותח בארץ. כמעט הזן היחיד שעמיד למחלת עין הטווסגינה פרטית. הזן שמשרד החקלאות ממליץ עליו במיוחד לגינות
ברנעזן שמן שפותח בארץ, יבולים גבוהים, נוף צירי וגבוה. רגישות נמוכה יחסית לזבוב הזיתמי שרוצה הרבה פרי לשמן
סוריזן מקומי נפוץ, דו-תכליתי. רגיש לזבוב הזית פחות מזנים אחריםשמן וכבישה, עץ “ישראלי” קלאסי
נבאלי מוחסןזן מקומי נפוץ, דו-תכליתישמן וכבישה
מנזנילוזן מאכל מסחרי, נוף רחבזיתים לכבישה
קלמטהזן יווני. פרי גדול ועתיר שמן, עלים רחבים כסופים-ירוקים. עמיד יותר לצלעץ נוי, ומקום שמקבל מעט פחות שמש
אסקלנוף צירי, צר יותר מקלמטהעץ נוי בשטח צר

זנים חצי-ננסיים: טיפוסים ננסיים של זית לא היו קיימים עד לאחרונה. היום יש זנים בעלי צמיחה מתונה יחסית, כמו ‘ארבקינה’, ‘קדשון’ ו’אמיגדלולאה’, שנוחים לגינה קטנה.

הזנים ‘ברנע’ ו’מעלות’ פותחו במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) על ידי פרופ’ שמעון לביא. שימו לב: כמעט כל הזנים הנפוצים רגישים לעין הטווס, כולל ‘סורי’, ‘נבאלי’, ‘מנזנילו’ ו’ברנע’. בגינה צפופה וסגורה, עם מעט תנועת אוויר, ‘מעלות’ הוא הבחירה הבטוחה.

איפה ומתי שותלים

איפה בארץ: הזית מותאם לאקלים ים-תיכוני, עם חורף מתון וקיץ חם. כרמי הזיתים המסורתיים גדלים בעיקר באזורים ההרריים של צפון הארץ, ממישור החוף, דרך גבעות הגליל התחתון ועד הגליל העליון, ומאז קום המדינה ניטעו מטעים מושקים גם בעמק בית שאן. העץ שורד טמפרטורות של עד מינוס 10 מעלות, אם הירידה הדרגתית ונמשכת זמן קצר.

אור: שמש מלאה, בלי פשרות. עץ זית שנשתל ליד בתים או עצים גבוהים שמצלים עליו חלק מהיום נחלש, נעשה רגיש למחלות ונותן פחות יבול.

קרקע: הזית גדל בטווח רחב של קרקעות, אבל צריך קרקע מאווררת ומנוקזת היטב. בקרקע כבדה שותלים על ערוגה מוגבהת (גדודית) כדי שהשורשים לא יעמדו במים בחורף.

מתי: שתילי זית נמכרים במכל עם גוש מצע, ולכן אפשר לשתול בכל חודשי השנה, כל עוד הגוש לא מתפורר. המועדים הטובים ביותר הם תחילת האביב (אפריל-מאי) והסתיו (אוקטובר-נובמבר).

איך שותלים:

  1. חופרים בור בגודל של גוש השורשים. שתיל טיפוסי מגיע בשקית של 3-5 ליטר.
  2. חותכים את השקית לאורכה ומוציאים את השתיל בלי לפרק את הגוש.
  3. שותלים בגובה צוואר השורש, לא עמוק יותר.
  4. ממלאים את הבור במים, ואז מחזירים את העפר ומהדקים. משרד החקלאות קורא לזה “נטיעה ברטוב”, והיא חשובה במיוחד בקיץ.
  5. תוקעים מוט וקושרים אליו את הענף המוביל, ומחפים ברסק עץ כדי לשמור על הלחות.

אלרגיה: אבקת הזית גורמת לאלרגיה אצל אחוז קטן מהאוכלוסייה. הפריחה נמשכת ארבעה-חמישה שבועות באביב. משרד החקלאות ממליץ לשתול זית רחוק ככל האפשר מהבית.

השקיה לאורך השנה

הזית עמיד מאוד ליובש. העלה הקשה והעבה מותאם לאקלים חצי-מדברי. אבל עמידות זה לא יבול. לפי משרד החקלאות, צריך להשקות את העץ באופן סדיר מהנטיעה ועד השנה הרביעית, אחרת הוא כמעט לא יגדל. גם אחר כך כדאי להמשיך: עץ בלי השקיה ייתן בין אפס לקילוגרמים בודדים של פרי, ובהשקיה טובה יכול להגיע ל-80 ק”ג, לפי הזן.

כמויות המים בשלוש השנים הראשונות, בליטרים לעץ לכל החודש:

חודששנה 1שנה 2שנה 3מרווח בין השקיות
אפריל60-80100-140140-2007 ימים
מאי60-90120-170170-2507 ימים
יוני-אוגוסט80-110140-200200-3003-7 ימים
ספטמבר80-110120-170170-2503-7 ימים
אוקטובר-נובמבר60-80110-150140-2007 ימים

איך משתמשים בטבלה: מחלקים את הכמות החודשית לארבע מנות ומשקים פעם בשבוע. למשל, באפריל של השנה הראשונה: 60-80 ליטר לחודש, כלומר ארבע מנות של 15-20 ליטר. בקרקע חולית, אבנית או רדודה, משקים בתדירות גבוהה יותר, כל 3-5 ימים, במנות קטנות יותר.

טפטוף: עדיף הרבה טפטפות בספיקה נמוכה מאשר מעט טפטפות בספיקה גבוהה. כך המים לא בורחים לעומק ומרטיבים נפח גדול יותר של בית השורשים. ראו את המדריך להשקיה בטפטוף.

איזון מול זבוב הזית: ככל שמשקים יותר, הנגיעות בזבוב הזית גבוהה יותר. בזיתי בעל (בלי השקיה) הנגיעות כמעט אפסית. מצד שני, הפחתת השקיה פוגעת בצימוח וביבול. זו פשרה שכל מגדל צריך לעשות לפי המטרה שלו.

דישון

במטעים מסחריים מדשנים בחנקן, זרחן ואשלגן. בגינה אפשר לספק את אותם יסודות באמצעות קומפוסט. משרד החקלאות ממליץ על 5-10 ליטר קומפוסט לעץ צעיר, ועל כ-50 ליטר לעץ שכבר נושא פרי. מידע על הכנת קומפוסט ביתי נמצא במדריך לקומפוסט.

גיזום

עיצוב בשנים הראשונות: בסוף השנה הראשונה קוטמים את השתיל בגובה של כ-70 ס”מ מהקרקע, כדי לעודד צמיחה של ניצנים צדדיים. מהענפים שצומחים בוחרים 3-4, מסירים את השאר ומעצבים עץ בצורת גביע. המטרה היא נוף פתוח, בלי צפיפות, שהאור והאוויר חודרים לתוכו. לפי משרד החקלאות, זה מונע כמעט לחלוטין את התפתחות המחלות והמזיקים.

מתי: בחורף, אחרי המסיק. ענפים שצמחו לגובה אפשר להוריד כבר בזמן המסיק, וזה גם מקל על הקטיף.

גובה: במטע מסחרי עץ זית מגיע עד 10 מטרים. בגינה כדאי לשמור על גובה של עד כ-4 מטרים, באמצעות הסרה או קיצור של זרועות שצמחו למעלה.

סירוגיות: כמעט כל זני הזית נותנים שנת שפע ואחריה שנת שפל. בשנת השפע הענפים החדשים, שעליהם יגדל הפרי של השנה הבאה, צומחים מעט. כדי לאזן, עושים את הגיזום החזק בחורף שלפני שנת השפע. כך מדללים מראש פרי עודף, ומעודדים צימוח חדש שיישא פרי בשנת השפל.

דילול פרי: כשהפריחה עשירה, חנטה של 1%-3% מהפרחים מספיקה ליבול טוב. בזני מאכל נדרש לפעמים דילול, כדי להקטין את הסירוגיות ולקבל פרי גדול יותר.

עקרונות כלליים לגיזום נמצאים בגיזום עצי פרי.

מזיקים ומחלות נפוצים

זיתים שנושרים, ובתוכם רימה ← זבוב הזית (Bactrocera oleae). המזיק הקשה ביותר בזית, גם בגינה. הנקבה מטילה ביצים בתוך הפרי, ותוך כשבוע בוקעים זחלים שנוברים בו. הנזק הוא נשירת פרי ופגיעה באיכות השמן. בזני מאכל, נגיעות של יותר מ-1%-2% כבר פוסלת את הפרי לכבישה. לפי משרד החקלאות, בלי טיפול כל זני המאכל בכל חלקי הארץ ייפגעו.

מה עושים, בלי חומרי הדברה:

  • רשת נגד חרקים. האמצעי הטוב ביותר. רשת בהצללה של 15%-20% מעבירה מספיק אור ומונעת מהזבוב להגיע לפרי. מכסים את העץ מסוף מאי ועד המסיק, וסוגרים את הרשת היטב מכל הצדדים.
  • זן פחות רגיש. ‘סורי’ רגיש פחות מזנים אחרים. גם ‘ברנע’, ‘קורונייקי’, ‘ארבקינה’ ו’ארבוזאנה’ מראים רגישות נמוכה יחסית, ונפגעים עד כ-30%.
  • לא להשקות יותר מהנדרש. יותר מים, יותר נגיעות.

עלים צעירים מחוברים בקורים ומכורסמים ← עש היסמין (Glyphodes unionalis). הזחלים חיים בקבוצות ומדביקים עלים זה לזה. הנזק חמור בשתילים צעירים ובעצים מוצלים. בגינה לא מרססים: גיזום שמכניס אור לנוף מספיק בדרך כלל.

קורים לבנים ודביקים על התפרחות באביב ← פסילת הזית (Euphyllura costa). פוגעת בפקעים, בעלים הצעירים ובחנטה. גם כאן הפתרון הידידותי הוא גיזום שמכניס אור.

כתמים עגולים על העלים ונשירת עלים ← עין הטווס (Fusicladium oleagineum). המחלה החשובה ביותר בזית. הפטרייה מדביקה את העלים בחורף, והם נושרים בקיץ. בנגיעות קשה עץ בוגר יכול לאבד את כל העלים ולהפסיק לתת פרי לגמרי. המחלה חמורה יותר באזורים לחים וגשומים, ובמקומות עם תנועת אוויר מוגבלת, כמו בין בתים. באזורים מדבריים היא פחות נפוצה. מניעה: שתילת ‘מעלות’, גיזום ודילול שפותחים את הנוף, וריסוס בתכשירי נחושת, שמותרים גם בחקלאות אורגנית.

קטיף ושימור

הזית פורח באפריל-מאי, והפרי מתפתח במהלך הקיץ. הוא מגיע ל”הבשלה ירוקה” בספטמבר-אוקטובר, ולהבשלה שחורה מנובמבר והלאה. לפי משרד החקלאות, גם בנובמבר עוד יש זיתים על העצים.

  • זיתים ירוקים לכבישה: קוטפים בהבשלה הירוקה, בספטמבר-אוקטובר.
  • זיתים שחורים ושמן: קוטפים מנובמבר.

זית טרי מר מאוד, ולא אוכלים אותו ישר מהעץ. צריך לכבוש אותו. לכבישה יש כמה שיטות, וכל אחת דורשת הקפדה על היגיינה ועל ריכוזי מלח נכונים. כדאי לעבוד לפי מתכון ממקור אמין בבטיחות מזון.

גידול בעציץ או במרפסת

זית מסתדר בעציץ גדול במרפסת שמשית. לפי ה-RHS הבריטי:

  • עציץ: בקוטר של 30-35 ס”מ לפחות, או גדול מספיק לשורשים.
  • מצע: מצע גס ומנוקז, על בסיס אדמה. מעמידים את העציץ על רגליות כדי שהמים יתנקזו.
  • השקיה: בעונת הגידול, מהאביב ועד הסתיו, המצע צריך להישאר לח באופן אחיד.
  • דישון: דשן נוזלי מאוזן פעם בחודש.
  • גיזום: בתחילת האביב. כדי לשמור על גודל, מקצרים כל שנה את קצות הענפים הראשיים.

בעציץ במרפסת ישראלית העץ יקבל יותר חום ושמש מאשר באנגליה, ולכן ייבש מהר יותר בקיץ. בודקים את המצע לעיתים קרובות.

טעויות נפוצות

לשתול זית מגרעין. עץ מזרע עלול לא לתת פרי 15-20 שנה. קונים שתיל מזן ידוע.

לא להשקות כי “זית לא צריך מים”. העץ ישרוד, אבל כמעט לא יגדל בשנים הראשונות וייתן יבול זעום.

לשתול בצל. זית ליד בית או עצים גבוהים נחלש, חולה ונותן מעט פרי.

לתלות מלכודת לזבוב הזית בלי תכנון. בשכונה עם עצים לא מטופלים, המלכודת מביאה את הזבוב לגינה שלכם.

לפרוס רשת מאוחר או לא לסגור אותה. הרשת עובדת רק אם היא על העץ מסוף מאי, וסגורה היטב מסביב.

לשתול זן רגיש לעין הטווס בחצר סגורה. בין קירות ועצים האוויר לא זז, והמחלה מתפשטת. ‘מעלות’ עמיד.

לשתול ליד חלון חדר השינה. מי שרגיש לאבקה ירגיש את זה כל אביב.

לתת לעץ לגדול לגובה. עץ של 8 מטרים בגינה הוא עץ שלא קוטפים ממנו. שומרים על כ-4 מטרים.

הזית הוא אחד משבעת המינים. רעיונות לשלב אותו עם רימון, תאנה וגפן נמצאים במדריך שבעת המינים בגינה.

שאלות נפוצות

מתי שותלים עץ זית?

שתילי זית נמכרים עם גוש שורשים, ולכן אפשר לשתול כמעט כל השנה. לפי משרד החקלאות, המועדים הטובים ביותר הם אפריל-מאי ואוקטובר-נובמבר, כשהחום והיובש מתונים יותר.

איך מגינים על זיתים מזבוב הזית בלי ריסוס?

הדרך היעילה ביותר לפי משרד החקלאות היא לכסות את העץ ברשת נגד חרקים בהצללה של 15%-20%, מסוף מאי ועד המסיק, ולסגור אותה היטב סביב העץ. עוזר גם לבחור זן פחות רגיש, כמו ׳סורי׳ או ׳ברנע׳, ולא להשקות יותר מהנדרש.

מתי גוזמים עץ זית?

בחורף, אחרי המסיק. גוזמים כדי לדלל ולהכניס אור ואוויר לנוף, ובגינה שומרים על גובה של עד כ-4 מטרים כדי שיהיה נוח לקטוף.

למה עץ הזית נותן יבול רק שנה כן ושנה לא?

זו סירוגיות, תופעה שקיימת כמעט בכל זני הזית. בשנת שפע העץ משקיע בפרי ולא מצמיח מספיק ענפים חדשים, שעליהם אמור לגדול הפרי של השנה הבאה. גיזום חזק בחורף שלפני שנת השפע מאזן את זה.

אפשר לגדל עץ זית בעציץ?

כן. משתמשים בעציץ בקוטר של לפחות 30-35 ס״מ, במצע גס ומנוקז, ומעמידים אותו על רגליות כדי שהמים יתנקזו. משקים כך שהמצע יהיה לח באופן אחיד בעונת הגידול, וגוזמים את קצות הענפים כדי לשמור על גודל.

מקורות

  1. הזית בגינה ובבוסתן הקהילתי - ד״ר בנימין אבידן, משרד החקלאות, אגף יער ואילנות (ינואר 2024) gov.il
  2. המלצות לטיפול בגינה קהילתית במהלך חודשי השנה - משרד החקלאות, אגף יער ואילנות ושה״מ gov.il
  3. 8,000-year-old olive oil discovered in Galilee - משרד החוץ, על פי רשות העתיקות (2014) embassies.gov.il
  4. Olives: grow your own - RHS rhs.org.uk

נכתב על ידי

מערכת האתר

צוות התוכן כותב ומעדכן את המדריכים על בסיס מקורות מקצועיים ישראליים: שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), הגנים הבוטניים וקק"ל.

איך אנחנו כותבים ובודקים

עודכן

פורסם